מ' פנתה אלי לפני מספר ימים וביקשה להתגרש מבן זוגה.
בשיחה בינינו עלה הנושא שמבחינתה שבר את גבה של ש'.
היא אמרה שבעלה רואה בה אובייקט מיני ותו לא , הוא מעולם לא התעניין בתחושותיה ובמחשבותיה ככה זה כל הגברים היא מוסיפה בכעס, בשיחה עם הבעל שהגיעה לפגישה לקראת גישור חזר ואמר כי מ' אטומה וסגורה אינה תומכת ואינה משדרת על אותו גל עימו, היא רוצה רק לדבר ולא לשכב, כמו הרבה נשים הוסיף.
שניהם סיפרו כי הכירו בפגישה עיוורת וכי מיד נכנסו למיטה ומשם זרמו עם מה שהיה ולאחר מכן החליטו להתחתן, שניהם אמרו כי בתחילת הקשר לא ממש הכירו את עצמם ואת צרכיהם.
השיחה עם מ' ובעלה עוררה בי מחשבות והובילה לכתיבת מאמר זה שעוסק בשאלה מה קדם למה, האם הגדרתינו כבעל ואישה קודמת לכל הגדרה אחרת את עצמינו ואם כן כיצד הדבר משרת או מעכב אותנו בתקשורת הזוגית שלנו?
במהלך חיינו אנו חווים צורות שונות של התקשרות.המאפיין כל התקשרות היא הזוגיות הנוצרת בינינו לבין אחרים.
החשיבות באבחנה שאנו קודם כל מי שאנחנו, לפני שאנו בני זוג למשהו, היא משום שמקום זה נשכח פעמים רבות,במהלך הקשר הזוגי.
נתחיל ממש בהתחלה.עוד לא פגשנו את בן הזוג וכבר אנו נכנסים לשם בתפקיד מסוים. הוא הגבר אני האישה ולהיפך. ההגדרה הזאת מובילה לדרך התנהגות מסוימת.
כל אחד כגבר או כאישה מביא איתו לפגישה הראשונה מערך אמונות שנובע מעצם היותו כזה.
לעצור ולשאול את עצמינו
ההגדרה הראשונית הזאת כל כך טבועה בנו.
מי מאיתנו עצר לשניה ושאל עצמו מה זה אומר כאשר אני רואה עצמי כאישה, מה משמעות הדבר בפגישה מול גבר, וכמובן להיפך.
החשיבות בלעצור ולשאול את השאלה היא משום שהגדרתינו מראש את עצמינו כשייכים למין מסוים, מובילה לדרכי התנהגות מסוימים שהם המשך ישיר לאמונות שלנו שנלמדו ונקלטו בדרכים שונות.
יש לבחון האם דרכי ההתנהגות הנובעים מהגדרה זו משרתים אותנו בתקשורת הזוגית שלנו בפרט, ובכלל למול העולם.
כן אני אישה, אך מה זה אומר האם משום כך עלי להביא דברים מסוימים לפגישה מול בן זוג שהוא גבר.
כן אני גבר האם משום כך אני אמור להביא דברים מסוימים לפגישה מול אישה.
שימו לב שההגדרות האלו של היותינו נשים וגברים הם משהו שהוא ברור לנו מאליו כי אכן נולדו למין מסוים,אך האמונות וצורת ההתנהגות הנלווית להם אינה ברורה מאליו למרות שאנו חושבים שכן משום שהתרגלנו להתנהל בצורה מסוימת במשך שנים רבות.
ובפשטות, הרעיון הוא לחזור למקום הראשוני של היותינו בני אדם, לפני שאנו נשים וגברים ומדוע?
המקום שבו אנו בני אדם, לצורך העניין חסרי זהות מינית, הוא מקום נקי שכן זהו מקום שבו אנו יכולים לבחור את כל מערך אמונותינו בלי קשר להגדרתינו כנשים או גברים.
כן תאמרו אבל אני גבר, אבל אני אישה, איך אפשר להתנתק מהקשר זה?
בקשתי היא שלא תפסיקו להיות כאלו אלא שתאפשרו לעצמכם ולו לשניה ארוכה, לראות אתכם כבני אדם ללא השתייכות לזהות מינית כזו או אחרת.
המקום הזה נותן מרחב נשימה ביחס לעצמינו כי מהמקום הזה אנו יכולים לבחור בצורה רחבה יותר את מי שאנו רוצים להיות.המקום של הגדרת הזהות הוא מקום שיכול לצמצם שכן אנו גדלים בחברה מסוימת ובמשפחה מסוימת שכל אחד מהם תרם את חלקו להגדרה , אנו מתבקשים לחזור את המקור.
המקום שבו לא היינו גבר או אישה אלא בני אדם.
מה מאפשר המקום הזה בקשר זוגי?
כאשר אני ניגש לבן זוגי עם מערך אמונות חדש שנובע מעצם היותי בן אדם בראש ובראשונה, וכאשר אני יודע שבן זוגי הוא אדם לפני הגדרתו כגבר או אישה, אני פותח פתח לתקשורת חדשה.
ממקום כזה טרוניות כגון :"טוב הוא גבר מה את מצפה" או " נשים לא מבין אותם בכלל" ישמעו לעיתים רחוקות, אם בכלל.
התקשורת הופכת להיות יותר עינינית , זה כבר לא מקום של גברים מול נשים, אלא מקום של שני בני אדם, שלכל אחד צרכים ורצונות.
היציאה מהגדרת הדברים כ"נשיים" ו"גבריים" מובילה את השיחה לשיחה על ערכים, בשונה משיחה על עמדות נכונות או לא נכונות.
שיחה עם ערכים היא שיחה ניטרלית במובן הזה שאין כבר מלחמה בין שתי זהויות מיניות אלא יש דיאלוג על ערכיו של כל אחד מכם כאדם.
שיחה מסוג זה מאפשרת הקשבה פתוחה יותר וחברות אמיתית.
כמובן שהגעה למקום הזה דורשת מכם לצאת ולהתבונן באמונות שלכם.
תגלו כי חלק מהאמונות שלכם ימשיך לשרת אתכם, אך חלק גדול מהאמונות שנבע מתפיסת היותכם גברים או נשים בלבד, אולי כבר לא.
מה קרה למ' ובעלה?
בחזרה למ' ובעלה, הם המשיכו בהליך הגישור שלווה באימון.
במהלך האימון הם אכן הבחינו שהתנהלותם בזוגיות היתה בראש וראשונה ממקום של היותם גבר ואישה. המקום הזה גילם בתוכו מכלול אמונות שלא שירתו אותם כלל בקשר הזוגי.
כך למשל הבעל של ש' הבין שראה בה ובכל אישה כאובייקט מיני ותו לא, ראיה שכזאת הגבילה את יכולתו לתקשר עם ש' שביקשה משהו אחר.
הם החליטו לחזור למקום הראשוני של היותם בני אדם.במקום הזה בנה כל אחד מהם מערך אמונות חדש שאפשר להם לבוא לזוגיות ממקום שבן זוגם עדיין לא ראה.
מ' ובעלה חיים כיום את החיים שמעולם לא חיו, הבניה מחדש של מערך האמונות של כל אחד מכם, והתייחסותם זה לזה כבני אדם בראש וראשונה, הובילה לתקשורת חדשה, שנושאת פירות ומובילה בכל העת לצמיחה של כל אחד מהם ולצמיחה בזוגיות.
אני מזמינה את כל אחד מאיתנו לעצור שניה ולראות מה זה אומר מבחינתנו להיות גבר ומה זה אומר מבחינתו להיות אישה, והאם מערך האמונות הזה, משרת אותנו בתקשורת הזוגית שלנו.
משם להתבונן במערך הערכים החשובים לנו באופן כללי ולראות האם האמונות שלנו תומכות באותו מערך ערכים ואם לא האם ברצוני לשנותם.
ההסתכלות על עצמינו כבני אדם היא חופש אמיתי לנו ולכל אדם עימו אנו בוחרים להתקשר. אפשרו לעצמכם את המקום הזה וראו מה ילד יום.
בשיחה בינינו עלה הנושא שמבחינתה שבר את גבה של ש'.
היא אמרה שבעלה רואה בה אובייקט מיני ותו לא , הוא מעולם לא התעניין בתחושותיה ובמחשבותיה ככה זה כל הגברים היא מוסיפה בכעס, בשיחה עם הבעל שהגיעה לפגישה לקראת גישור חזר ואמר כי מ' אטומה וסגורה אינה תומכת ואינה משדרת על אותו גל עימו, היא רוצה רק לדבר ולא לשכב, כמו הרבה נשים הוסיף.
שניהם סיפרו כי הכירו בפגישה עיוורת וכי מיד נכנסו למיטה ומשם זרמו עם מה שהיה ולאחר מכן החליטו להתחתן, שניהם אמרו כי בתחילת הקשר לא ממש הכירו את עצמם ואת צרכיהם.
השיחה עם מ' ובעלה עוררה בי מחשבות והובילה לכתיבת מאמר זה שעוסק בשאלה מה קדם למה, האם הגדרתינו כבעל ואישה קודמת לכל הגדרה אחרת את עצמינו ואם כן כיצד הדבר משרת או מעכב אותנו בתקשורת הזוגית שלנו?
במהלך חיינו אנו חווים צורות שונות של התקשרות.המאפיין כל התקשרות היא הזוגיות הנוצרת בינינו לבין אחרים.
החשיבות באבחנה שאנו קודם כל מי שאנחנו, לפני שאנו בני זוג למשהו, היא משום שמקום זה נשכח פעמים רבות,במהלך הקשר הזוגי.
נתחיל ממש בהתחלה.עוד לא פגשנו את בן הזוג וכבר אנו נכנסים לשם בתפקיד מסוים. הוא הגבר אני האישה ולהיפך. ההגדרה הזאת מובילה לדרך התנהגות מסוימת.
כל אחד כגבר או כאישה מביא איתו לפגישה הראשונה מערך אמונות שנובע מעצם היותו כזה.
לעצור ולשאול את עצמינו
ההגדרה הראשונית הזאת כל כך טבועה בנו.
מי מאיתנו עצר לשניה ושאל עצמו מה זה אומר כאשר אני רואה עצמי כאישה, מה משמעות הדבר בפגישה מול גבר, וכמובן להיפך.
החשיבות בלעצור ולשאול את השאלה היא משום שהגדרתינו מראש את עצמינו כשייכים למין מסוים, מובילה לדרכי התנהגות מסוימים שהם המשך ישיר לאמונות שלנו שנלמדו ונקלטו בדרכים שונות.
יש לבחון האם דרכי ההתנהגות הנובעים מהגדרה זו משרתים אותנו בתקשורת הזוגית שלנו בפרט, ובכלל למול העולם.
כן אני אישה, אך מה זה אומר האם משום כך עלי להביא דברים מסוימים לפגישה מול בן זוג שהוא גבר.
כן אני גבר האם משום כך אני אמור להביא דברים מסוימים לפגישה מול אישה.
שימו לב שההגדרות האלו של היותינו נשים וגברים הם משהו שהוא ברור לנו מאליו כי אכן נולדו למין מסוים,אך האמונות וצורת ההתנהגות הנלווית להם אינה ברורה מאליו למרות שאנו חושבים שכן משום שהתרגלנו להתנהל בצורה מסוימת במשך שנים רבות.
ובפשטות, הרעיון הוא לחזור למקום הראשוני של היותינו בני אדם, לפני שאנו נשים וגברים ומדוע?
המקום שבו אנו בני אדם, לצורך העניין חסרי זהות מינית, הוא מקום נקי שכן זהו מקום שבו אנו יכולים לבחור את כל מערך אמונותינו בלי קשר להגדרתינו כנשים או גברים.
כן תאמרו אבל אני גבר, אבל אני אישה, איך אפשר להתנתק מהקשר זה?
בקשתי היא שלא תפסיקו להיות כאלו אלא שתאפשרו לעצמכם ולו לשניה ארוכה, לראות אתכם כבני אדם ללא השתייכות לזהות מינית כזו או אחרת.
המקום הזה נותן מרחב נשימה ביחס לעצמינו כי מהמקום הזה אנו יכולים לבחור בצורה רחבה יותר את מי שאנו רוצים להיות.המקום של הגדרת הזהות הוא מקום שיכול לצמצם שכן אנו גדלים בחברה מסוימת ובמשפחה מסוימת שכל אחד מהם תרם את חלקו להגדרה , אנו מתבקשים לחזור את המקור.
המקום שבו לא היינו גבר או אישה אלא בני אדם.
מה מאפשר המקום הזה בקשר זוגי?
כאשר אני ניגש לבן זוגי עם מערך אמונות חדש שנובע מעצם היותי בן אדם בראש ובראשונה, וכאשר אני יודע שבן זוגי הוא אדם לפני הגדרתו כגבר או אישה, אני פותח פתח לתקשורת חדשה.
ממקום כזה טרוניות כגון :"טוב הוא גבר מה את מצפה" או " נשים לא מבין אותם בכלל" ישמעו לעיתים רחוקות, אם בכלל.
התקשורת הופכת להיות יותר עינינית , זה כבר לא מקום של גברים מול נשים, אלא מקום של שני בני אדם, שלכל אחד צרכים ורצונות.
היציאה מהגדרת הדברים כ"נשיים" ו"גבריים" מובילה את השיחה לשיחה על ערכים, בשונה משיחה על עמדות נכונות או לא נכונות.
שיחה עם ערכים היא שיחה ניטרלית במובן הזה שאין כבר מלחמה בין שתי זהויות מיניות אלא יש דיאלוג על ערכיו של כל אחד מכם כאדם.
שיחה מסוג זה מאפשרת הקשבה פתוחה יותר וחברות אמיתית.
כמובן שהגעה למקום הזה דורשת מכם לצאת ולהתבונן באמונות שלכם.
תגלו כי חלק מהאמונות שלכם ימשיך לשרת אתכם, אך חלק גדול מהאמונות שנבע מתפיסת היותכם גברים או נשים בלבד, אולי כבר לא.
מה קרה למ' ובעלה?
בחזרה למ' ובעלה, הם המשיכו בהליך הגישור שלווה באימון.
במהלך האימון הם אכן הבחינו שהתנהלותם בזוגיות היתה בראש וראשונה ממקום של היותם גבר ואישה. המקום הזה גילם בתוכו מכלול אמונות שלא שירתו אותם כלל בקשר הזוגי.
כך למשל הבעל של ש' הבין שראה בה ובכל אישה כאובייקט מיני ותו לא, ראיה שכזאת הגבילה את יכולתו לתקשר עם ש' שביקשה משהו אחר.
הם החליטו לחזור למקום הראשוני של היותם בני אדם.במקום הזה בנה כל אחד מהם מערך אמונות חדש שאפשר להם לבוא לזוגיות ממקום שבן זוגם עדיין לא ראה.
מ' ובעלה חיים כיום את החיים שמעולם לא חיו, הבניה מחדש של מערך האמונות של כל אחד מכם, והתייחסותם זה לזה כבני אדם בראש וראשונה, הובילה לתקשורת חדשה, שנושאת פירות ומובילה בכל העת לצמיחה של כל אחד מהם ולצמיחה בזוגיות.
אני מזמינה את כל אחד מאיתנו לעצור שניה ולראות מה זה אומר מבחינתנו להיות גבר ומה זה אומר מבחינתו להיות אישה, והאם מערך האמונות הזה, משרת אותנו בתקשורת הזוגית שלנו.
משם להתבונן במערך הערכים החשובים לנו באופן כללי ולראות האם האמונות שלנו תומכות באותו מערך ערכים ואם לא האם ברצוני לשנותם.
ההסתכלות על עצמינו כבני אדם היא חופש אמיתי לנו ולכל אדם עימו אנו בוחרים להתקשר. אפשרו לעצמכם את המקום הזה וראו מה ילד יום.
